מכילתא דרבי ישמעאל
לה', לה' אמרוה ולא אמרוה לבשר ודם, לא כענין שנאמר להלן ותצאנה הנשים מכל ערי ישראל לשיר והמחולות לקראת שאול וגו' ואומר ותענינה הנשים המשחקות וגו' (שמ"א יח) אבל כאן לה' אמרוה ולא אמרוה לבשר ודם:
מכילתא דרבי שמעון בן יוחאי
אז ישיר משה ובני ישראל יש אז לשעבר ויש אז לעתיד לבא אז הוחל לקרוא בשם ה' (בראשית ד' כ"ו), אז אמרה חתן דמים למולות (ד' כ"ו), אז יבנה יהושע מזבח (יהושע ה' ל') אז אמר דויד (דה"י א' ט"ו ב) אז אמר שלמה (מ"א ח' י"ב) לשעבר: אז תיראי ונהרת (ישעיה ס' ה'), אז יבקע כשחר (שם נ"ח ח'), אז ידלג כאיל פסח (שם ל"ה ו'), אז תפקחנה (שם ה') אז תשמח בתולה (ירמיה ל"א י"ב), אז ימלא שחוק פינו ולשונינו רנה (תהלים קכ"ו ב') אז יאמרו בגוים הגדיל [ה'] לעשות עם אלה (שם ג') לעתיד לבוא: רבי אומר אז שר משה ובני ישראל אין כתיב כאן אלא אז ישיר משה ובני ישראל נמצאנו למדים לתחית המתים מן התורה: ד"א משה ובני ישראל מגיד הכתוב שהיה משה שקול כנגד כל ישראל וישראל שקולין כנגד משה (בשירה) [בשעה] שאמרו שירה: ד"א משה ובני ישראל מלמד שאמר [משה] שירה כנגד כל ישראל: את השירה הזאת. וכי שירה אחת היא והלא עשר שירות הן ראשונה שנאמרה במצרים השיר יהיה לכם כליל התקדש חג (ישעיה ל' כ"ט), שנייה שאמרו על הים זה אלי ואנוהו שלישית שנאמרה על הבאר אז ישיר ישראל את השירה הזאת עלי באר ענו לה (במדבר כ"א י"ז), רביעית שירת האזינו וידבר משה באזני כל קהל ישראל את דברי השירה הזאת (דברים ל"א ל'), חמישית שאמר יהושע אז ידבר יהושע (את השירה הזאת) [לה'] ביום תת ה' את האמורי (יהושע י' י"ב), שישית שאמרו דבורה וברק ותשר דבורה וברק בן אבינועם (שופטים ה' א'), שביעית שאמר דויד וידבר דויד את דברי השירה הזאת (ש״ב כ"ב א'), שמינית שאמר שלמה מזמר שיר חנכת הבית לדוד (תהלים ל' א') וכי דויד בנאו והלא שלמה בנאו שנ' (מ"א ו' ט') ויבן את הבית ויכלהו אלא שנתן דויד נפשו עליו נקרא על שמו והיכן נתן נפשו עליו שנ' (תהלים קל"ב א) זכור ה' לדויד את כל ענותו אשר נשבע לה' נדר לאביר יעקב, מה נאמר לו (מ"א י"ב ט"ז) עתה ראה ביתך דויד הא כל דבר ודבר שאדם נותן נפשו עליו נקרא על שמו: ד"א שירת שלמה דכתיב שיר השירים אשר לשלמה (שה"ש א' א'), תשיעית שאמר יהושפט שנ' (דה"ב כ' כ"א) ויועץ אל העם ויעמור משוררים לה' ומהללים להדרת קדש כצאת לפני החלוץ ואומרים הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו, עשירית לעתיד לבוא שירו לה' שיר חדש תהלתו מקצה הארץ (ישעיה מ"ב י') ואומר (תהלים קמ״ט א') שירו לה' שיר חדש תהלתו בקהל חסידים: כל תשועות שעברו נקראו על שם נקבה כשם שנקבה יולדת כך תשועות שעברו יש אחריהן שעבוד, אבל תשועה העתידה לבוא נקראת על שם זכר כשם שאין הזכר יולד כענין שנ' (ירמיה ל' ו') שאלו נא וראו אם ילד זכר כך תשועה העתידה לבא אין אחריה שעבוד שנ' (ישעיה מ"ד י"ז) ישראל נושע בה' תשועת עולמים לא תבושו ולא תכלמו עד עולמי עד: לה'. לה' אמרוה ולא לבשר ודם לא בענין שנ' (ש"א י"ח ו') ותצאנה הנשים המשחקות מכל ערי יהודה לשיר והמחולות לקראת שאול המלך בתפים בשמחה ובשלישים ותענינה הנשים המשחקות ותאמרנה הבה שאול באלפיו ידור ברבבותיו אבל כאן לה' ולא לבשר ודם: ויאמרו לאמר. ר' נחמיה אומר רוח הקודש שרת על ישראל ואמרו שירה בבני אדם שקורין את שמע: אלעור בן (הדאי) [תדאי] אומר משה פותח ואומר אשירה לה' וישראל עונין אחריו וגומרין עמו סוס ורוכבו רמה בים, משה פותח ואומר עזי וזמרת יה וישראל עונין אחריו וגומרין עמו זה אלי ואנוהו, משה פותח ואומר ה' איש מלחמה וישראל עונין אחריו וגומרין עמו ה' שמו: (ד"א) [אשירה לה'] לה' גאה גדולה לה' גאה גבורה לו תפארת והנצח וההוד ובן דויד אומר (דה"א כ"ט י"א) לך ה' הגדולה והגבורה והתפארת והנצח וההוד: מושלו משל לה"ד למלך בשר ודם שנכנס למדינה והיו מקלסין לפניו שהוא גבור ואינו אלא חלש: שהוא חכם ואינו אלא טיפש: שהוא עשיר ואינו אלא עני: שהוא רחמן ואינו אלא אכזרי: שהוא דין שהוא נאמן ואין בו אחת מכל המדות הללו אלא שמחנפין לו: שירו לה' שהוא חכם ה' בחכמה יסד ארץ (משלי ג' י"ט): ואומר עמו חכמה וגבורה לו עצה ותבונה (איוב י"ב י"ג): שהוא עשיר שנ' הן לה' אלהיך השמים ושמי השמים הארץ וכל אשר בה (דברים י' י"ד): ואומר לי הכסף ולי הזהב אמר ה' צבאות (חגי ב' ח'): שהוא רחמן שנ' ה' ה' אל רחום וחנון (שמות ל"ד ו'): ואומר כי אל רחום ה' אלהיך (דבר' ד' לא'): שירו לה' שהוא דין שנ' כי אלהי (ה) משפט ה' (ישעיה ל' י"ח): שומר אלהים נצב בעדת אל בקרב אלהים ישפוט (תהלים פ"ב א): שירו לה' שהוא נאמן שנ' האל הנאמן שומר הברית והחסד (דברים ז' ט') אל אמונה ואין עול (שם ל״ב ד'): שירו לה' שהוא גאה שהוא הדור שהוא משבח שנ' כי מי בשחק יערך לה' ידמה לה' בבני אלים (תהלים פ"ט ז') שומר ה' אלהים צבאות מי כמוך חסין יה (שם פ"ט ט') ואומר אין כמוך באלהים ה' ואין כמעשיך (שם פ"ו ח') שומר דודי צח ואדום דגול מרבבה ראשו כתם פז קווצותיו תלתלים כול' עד זה דודי וזה רעי בנות ירושלים (שה"ש ה' י'-י"ו): הא לה' נאה גבורה לו תפארת נצח והוד: וכן דוד אמר לך ה' הגדולה והגבורה והתפארת והנצח וההוד (דהי"א כ"ט י"א): כי גאה גאה. הגאני והגיאתיו הגאני במצרים כה אמר ה' בני בכרי ישראל (ד' כ"ב) ואף אני הגאיתיו ואמרתי לפניו שירה השיר יהיה לכם כליל התקדש חג (ישעיה ל' כ"ט): הגאני על הים ויסע מלאך האלהים ההולך לפני מחנה ישראל כול' (י"ד י"ט) ואף אני הגאיתיו ואמרתי לפניו שירה זה אלי ואנוהו: ד"א כי גאה גאה גיאה הוא ועתיד להתגאות שנ' כי יום לה' על כל גאה ורם ועל כל נשא ושפל ועל כל ארזי הלבנון הרמים והנשאים ועל כל אלוני הבשן ועל כל ההרים הרמים ועל כל הגבעות הנשאות ועל כל מגדל גבוה ועל כל חומה בצורה ועל כל אניות תרשיש ועל כל שכיות החמדה ושח גבהות האדם ושפל רום אנשים ונשגב ה' לבדו ביום ההוא (ישעיה ב' י"ב - י"ז): ד״א כי גאה גאה מהגאה הוא על כל הגאים במה שאומות העולם מתגאין לפניו בו נפרע מהן: וכן את מוצא באנשי מבול שבמה שנתגאו לפניו בו נפרע מהן: וכן את מוצא באנשי מגדל ובאנשי סדום: וכן את מוצא במצרים שבמה שנתגאו לפניו בו נפרע מהן שנ' ויצו פרעה לכל עמו לאמר כל הבן הילוד היארה תשליכהו (א' כ"ב): מה נאמר בהן מרכבות פרעה וחילו ירה בים (ט"ו ד'): וכן את מוצא בסיסרא שבמה שנתגאה לפניו בו נפרע ממנו שנ' ויזעק סיסרא את כל רכבו תשע מאות רכב ברזל ואת כל העם אשר אתו מחרושת הגוים אל נחל קישון (שופטים ד' י"ג) ומהוא אומר מן שמים נלחמו הכוכבים ממסלותם נלחמו עם סיסרא (שם ה' כ'): וכן את מוצא בסנחריב שבמה שנתגאה לפניו בו נפרע ממנו שנ' ביד מלאכיך חרפת ותאמר ברב רכבי [וגו'] אני קרתי ושתיתי מים ואחריב בכף פעמי כל יאורי מצור (מ"ב י"ט כ"ג-כ"ד): מהוא אומר ויצא מלאך ה' ויך במחנה אשור מאה ושמונים וחמשה אלף וישכימו בבקר והנה כלם פגרים מתים (שם י"ט כ"ה) אלו ראשי גייסות שלו: אמרו גדול שבהן הוא ממונה על מאה ושמונים וחמשה אלף: קטן שבהן אין פחות משני אלפים שנ' ואיך תשיב את פני פחת אחד עברי אדני הקטנים ותבטח לך על מצרים לרכב ולפרשים ועתה התערב נא את אדני המלך ואתנה לך אלפים סוסים (שם י"ח כ"ג-כ"ד): מהוא אומר זה הדבר אשר דבר ה' עליו בזה לך לעגה לך בתולות בת ציון אחייך הגיעה ראש בת ירושלים (שם י"ט כ"א): וכן את מוצא בנבוכדנצר שבמה שנתגאה לפניו בו נפרע שנ' (ותאמר) [ואתה אמרת] בלבבך אל השמים אעלה בין כוכבי אל ארים כסאי (ישעיה י"ד י"ג) מהוא אומר אך אל שאול תורד אל ירכתי בור (שם י"ד ט"ו): וכן את מוצא בנגיד צור שבמה שנתגאה לפניו בו נפרע ממנו שנ' בן אדם אמור לנגיד צור כה אמר ה' אלהים יען גבה לבך ותאמר אל אני מושב אלהים ישבתי בלב ימים ואתה אדם ולא אל ותתן לבך כלב אלהים (יחזקאל כ"ח ב'): מהוא אומר עליו מותי ערלים תמות ביד אדם כי אני דברתי נאם ה' אלהים הא במה שהאומות מתגאין לפניו בו נפרע מהן לכך נאמר כי גאה גאה: סוס ורוכבו. וכי סוס אחד ורכב אחד והלא כבר נאמר (י"ד ז') ויקח שש מאות רכב בחור אלא מלמד שלא היה לפני המקום אלא כסוס אחד ורכב אחד בלבד: כיוצא בו אתה אמור כי תצא למלחמה על איביך וראית סוס ורכב (דברים כ' א') וכי בסוס אחד ורכב אחר אומות העולם יוצאין אלא כל זמן שישראל עושין רצונו של מקום אין אויביהם לפניהם אלא כסוס ורכב בלבד: ד"א סוס ורוכבו מלמד שהיה סוס קשור ברכב ורכב קשור בסוס: רמה בים. כתוב אחד אומר רמה בים וכתוב אחד אומר (ט"ו ד') ירה כאיזה צד יתקיימו שני כתובים הללו: רמה שהיו עולין למרום: ירה שהיו יורדין לתהום ולא היו נפרדין זה מזה: בנוהג שבעולם אדם זורק שני כלים לאויר לא סוף אחד מהן ליפרד מחברו אבל כאן רמה ירה רמה שהיו עולין למרום: ירה שהיו יורדים לתהום ולא היו נפרדין זה מזה: ד״א רמה בים כיון שראו ישראל שרה של מצרים שנפל התחילו נותנין לפניו את השבח לכך נאמר רמה בים: וכן את מוצא שאין המקום נפרע מן המלכיות עד שמפיל את שריהן תחלה שנ' ביום ההוא יפקד ה' על צבא המרום במרום ואחר כך ועל מלכי האדמה על האדמה (ישעיה כ"ד כ"א): ואומר איך נפלת משמים הילל בן שחר ואחר כך נגדעת לארץ חולש על גוים (שם י"ד י"ב): ואומר כי רותח בשמים חרבי ואחר כך הנה על אדום תרד ועל עם חרמי למשפט (שם ל"ד ה'): ד"א סוס ורוכבו רמה בים היה הקב"ה מביא סוס ורוכבו ומעמידין בדין אומר לסוס מפני מה רצת אחר בני אומר לו מצרי מריצני בעל כרחי שנ' (י"ד כ"ג) וירדפו מצרים אחריהם כל סוס פרעה: אומר למצרי מפני מה רצת אחר בני והוא אומר סוס היה מריציני בעל כרחי שנ' (ט"ו י"ט) כי בא סוס פרעה והיה הקב"ה מביא סוס ורוכבו ודנם כאחד: זו שאל אנטנינוס את רבי אמר לו ומאחר שאדם זה מת וגוף (כולה) [כלה] כלום הקב״ה מביא לדין אמר לו על שאתה משאליני על גוף טמא שאליני על נשמה שהיא טהורה מושלו משל לה"ד למלך בשר ודם שהיה לו פרדס והיו בו בכורות נאות והשיב בו שני עבדים חגר וסומא לשמרו אמר לו חגר לסומא בכורות נאות אני רואה אומר לו סומא וכי אני רואה אמר לו חגר וכי אני יכול להלך: מה עשו רכב חגר על גבי סומה והלכו נטלו את הבכורות וישבו במקומן: לימים בא המלך וישב עליהן בדין אמר להן היכן הן בכורות אמר לו סומה וכי רואה אני אמר לו חגר וכי יכול אני להלך: המלך פקח היה הרכיב חגר על גבי סומה והיו מהלכין אמר להן כך עשיתם ואכלתם את הבכורות: כך הקב"ה מביא גוף ונשמה ומעמידין בדין אומר לגוף מפני מה חטאת לפני אומר לפניו רבונו של עולם אני שחטאתי נשמה שחטאת מיום שיצאת ממני לא מושלך אני לפניך כאבן: אומר לנשמה מפני מה חטאת לפני אומרת לפניו רבונו של עולם אני שחטאתי גוף שחטא מיום שיצאתי ממנו לא טהורה אני לפניך: הקב"ה מביא נשמה ומכניסה לגוף ודנם כאחד שנ' (תהלים ג' ד') יקרא אל השמים מעל ואל הארץ לדין עמו יקרא אל השמים מעל להביא נשמה ואל הארץ להביא הגוף ואחר כך לדין עמו מידיין עמו: ד"א סוס ורוכבו איסי בן שמאי אומר נאמר כאן סוס סתם ונאמר להלן (זכרי י"ב ד') ביום ההוא נאם ה' אכה כל סוס בתמהון ורוכבו בשגעון ועל בית יהודה אפקח את עיני וכל סוס העמים אכה בעורון ואומר (שם י"ד י"ב) וזאת תהיה מגפה אשר יגף ה' את כל העמים אשר צבאו על ירושלים המק בשרו והוא עומד על רגליו ועיניו תמקנה בחוריהן ולשונו תמק בפיהם וכן תהיה מגפת הסוס הפרד הגמל והחמור וכל הבהמה אשר יהיה במחנות ההמה כמגפה הזאת: בא מפורש ולומר על הסתום מה מפורש בחמש מכות אף סתום בחמש מכות: